#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: א מה קשה על ג' תרוצים מהקושיה מר&quot;ש על ר&quot;ש האם מנחה שלא לשמה עלתה לבעלים וכיצד מיישבים (דבר מוכח, תורת, לא הזכיר מנחה)?	"על רבה שביאר שא&quot;א לחשוב על דבר שמוכח שאינו נכון קשה כדאביי שכיון שהוקש לזבחים מנין לחלק [ורבה סבר ר&quot;ש לטעמיה דדריש טעמיא דקרא] ורבא ורב אשי הבינו הסברא להיפך שעליהם המחשבה פוסלת יותר שהרי שינה שינוי גדול. <p dir=""rtl"">לרבא שביאר שדורש &quot;זאת תורת המנחה&quot; צריך לדרוש גם זאת תורת החטאת ולהכשיר השוחט חטאת חלב לשם חטאת נזיר ומצורע (וזה לא שמענו) ורבא סבר שה&quot;נ ר&quot;ש מכשיר.</p><p dir=""rtl"">על רב אשי שחילק בין מחבת ומרחשת בלא שהזכיר מנחה לבין שהזכיר מנחה קשה למה אם חשב לשם בלולה לא פוסל. ורב אשי מתרץ שבלולה אין זה שם של מנחה אלא בלולה בשמן. </p>"	מנחות ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: ב הקומץ מנחה לשם זבח או ששוחט בקר לשם פסח האם לר' שמעון עלו לבעלים לשם חובה?	לרבה עלו שניכר שאין מחשבתו כלום. לרבא להיפך ודאי שלא עלו. ורב הושעיא הסתפק שלא הגיע לסוף דעתו של ר' שמעון שהרי יש להקשות על כל היישובים שנאמרו בגמ'.	מנחות ג:		
